פסק דין פיצויים בעבודה

העובד הושעה מתפקידו ולאחר שבוע של המתנה החל לעבוד במקום עבודה אחר ובמקביל פנה למשרדנו לצורך ייצוגו.

בית הדין האזורי לעבודה בת”א קיבל את תביעתו וקבע כי מאחר ולעובד לא הובהרה משמעות השעייתו ומשך ההשעיה, וכן מעסיקו ניתק עימו קשר, הרי שלמעשה נותר ללא מקור פרנסה ולפיכך, יש לראותו כמי שפוטר.

בית הדין הנכבד גם קיבל את טענותינו כי היה על הנתבעת לשלם לעובד רכיב נסיעות, זאת חרף העובדה שהחזיק במשאית שקיבל ממעסיקו, זאת מאחר ונאלץ להחנות בחניון מרוחק מביתו לאור האיסור הקיים על חניית רכבים מעל 12 טון באזור מגוריו.

בנוסף, בית הדין מצא כי לעובד שולמה תמורה חלקית בלבד בגין שעות נוספות, תוך שהוא דוחה את טענות הנתבעת כי יש להפחית לו 30 דקות בתחילת יום העבודה ובסופו, מאחר ולשיטתה לא עמד לרשות העבודה בזמני הנסיעה מביתו לעבודה וחזרה.

סה”כ במסגרת פסה”ד קיבל העובד שעבד בשורות הנתבעת 10 חודשים סך של 19,500 ש”ח בתוספת ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט.

(לקריאה נוספת: ס”ע 4274-05-13 חבושה נ’ גרר ברוך בע”מ)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *